בן גוריון קבע לעצמו מקום מיוחד במסכת יחסי ישראל ואסיה . להוציא יחסי ידידות מיוחדים במינם שהתפתחו בינו לבין ראש ממשלת בורמה או נו , לא עסק בן גוריון בעבודה הדיפלומטית המעשית עם ארצות יבשת זו , אך הירבה לכתוב ולדבר על עניינים אסיאניים . ברור שייחס ליבשת אסיה חשיבות מרובה . כבר שנים לא מעטות לפני קום מדינת ישראל גילה בן גוריון עניין באסיה ובזיקה הגיאוגרפית , הפוליטית והתרבותית שבין יבשת זו לבין ארץ ישראל והעם היהודי . ב 935 ו שלח תזכיר לשופט העליון האמריקני לואים ד ' בראנדיים ; 1941-1856 ) מחשובי המנהיגים הציוניים בארצות הברית בזמנו ) ובו הסביר שלמפרץ אילת יש חשיבות מרובה שכן הוא יאפשר לארץ-ישראל לקיים יחסי מסחר עם אסיה . גם התעניינותו בדתות אסיה , ובייחוד בבודהיזם , שזכתה לפרסום רב רק בעקבות התפתחות יחסי ישראל-בורמה והידידות שפרחה בין בן גוריון לאו נו , החלה עוד בתקופה מוקדמת . באפריל , 1947 בתקופה קשה ליישוב העברי בארץ ישראל ולדוד בן גוריון , ממנהיגי היישוב , הבריק בן גוריון שלושה מברקים להודו , שניים לד"ר עמנואל אולסוונגר , ואחד לדוד הכהן . שני האישים שהו אז בהודו לרגל ועידת עמי אסיה...
אל הספר