ראשית דבר בעידננו לעיל בנבואת החוטר מגזע ישי ( ישעיה יא , א-י ) כבר עסקנו בשאלת היחס למלוכה ובדמותו של המלך לעתיד לבוא . לפי ישעיה יא , תפקידו של המלך , כפועל מכוחה של רוח ה' הנחה עליו , הוא של שופט המשכין שלום בארץ . בעקבות פועלו תימלא הארץ דעה את , 'ה וירושלים תהיה לליבו של גן העדן החדש . גם נבואת מלך ירושלים , מלך עני ורוכב על חמור , מבשרת שלום לעולם , שלום שראשיתו בירושלים וממנה הוא מתפשט על פני תבל ומלואה . ובכל זאת , יש הפרש בין עיצוב דמותו של המלך בכל אחת משתי הנבואות . נתחקה אפוא אחר הצגת מלך ירושלים ושלומה בנבואת זכריה ט , ט-י ונעמוד על ייחודה ועל המסר שהיא נושאת בחובה . זהותו וזמנו של הנביא אשר חזה לנו תמונה נפלאה זו של מלך ירושלים לא נודעו . פרקי זכריה ט-יד לא יצאו מתחת ידו של הנביא בן תקופת שיבת ציון , מחבר הפרקים א-ח . הדעות במחקר חלוקות מאוד בדבר מוצאן וזמנן של נבואות "זכריה השני" ( פרקים ט-יד , ( ודומה כי כל נבואה מנבואות הקובץ מחייבת בחינה לגופה באשר לזמנה ולנסיבות חיבורה . כיוון שכך , ניטיב לעשות אם נבקש לגלות אימתי נתחברה נבואתנו על פי הזרם האידיאולוגי ונסיבות העתים ה...
אל הספר