החלוקה החד משמעית בין הגמוניה , "אחרים"ו טוב ורע . מדכא ומדוכא , היא תשתית הכרחית בטיעון של הפי . סי .. אלא שבמציאות , לא כל מה ששייך לצד המנצח הוא בהכרח מגונה מבחינה מוסרית , ולא כל מה ששייך למי שדוכא הוא בהכרח טוב וצודק . העובדה שהמערב כבש לעצמו קולוניות אינה אומרת שכל מה שמערבי הוא בהכרח רע , או בהכרח חלק ממנגנון דיכוי , כשם שהעובדה שהציונות הצליחה להגשים את עצמה בין השאר על ידי גירוש הערבים אינה הופכת את כל מה שציוני למגונה , והעובדה שממשלות שנות החמישים התייחסו בגבהות לב לתרבותם של עולי ארצות ערב אינה הופכת כל מה שאשכנזי לפסול מבחינה מוסרית . בלהט התוכחה המוסרית , נוטה להיעלם , למשל , העובדה שארצות הברית הצמיחה מתוכה את שיחרור העבדים , בעוד שהעברות באפריקה נמשכה עוד כמאה וחמישים שנה אחר כך ( ואין זה מקרה שבעקבות מאמצי הפי . סי . נמחקה מלחמת האזרחים האמריקאית מתוכנית הלימודים האפרו צנטריסטית . לא נוח לאנשי התיאוריה הביקורתית לעמוד מול מקרים מובהקים שבהם המלחמה בדיכוי ובקיפוח היתה מלחמתה של התרבות השלטת . ( חשוב מזה , הערכים שבזכותם רואה את עצמו הפי . סי . כנאור הם ערכים מערביים מו...
אל הספר