יש מידה של אירוניה בעובדה שהפי . סי ,. המרבה כל כך להוקיע את ההיבריס המערבי , הטוען שהוא מדבר בשמם של קורבנות התרבות המערבית , המקופחים והמנוצחים , מגלם בעצם סוג חדש של התנשאות : הוא אינו מדבר אל הקורבנות הללו כלל . חנן חבר ועדי אופיר מתארים את התרומה של הומי ק . באבא לפתרון ה"בעיה התיאורטית / פוליטית של יחסים בין שיח אידיאולוגי לשיח ביקורתי" כך : "טרנספורמציה פסיכואנלי טית לקאניאננית , אנטי פוקויאנית באופייה , של ניתוח מערכי הידע / כוח , מיפוי השדה שנפרשות בו עמדות הסובייקט על פי תגובות של דחייה והכחשה , פנטזיה . "והזדהות מתעורר ספק עד כמה יש כאן מענה לבעיה פוליטית ממשית , אבל יותר מזה ברור , לא רק שאיש העולם השלישי לא ימצא כאן משהו שניתן ליישמו במציאות , אלא גם שכל מי שאינו אינטלקטואל , או אינטלקטואל השייך לקליקה המסוימת הזאת , לא עתיד להבין על מה מדבר באבא , ועל מה מדברים חבר ואופיר . הדבר שעליו הם מדברים , למעשה , אינו העולם השלישי כלל . הם עסוקים בשכלול הטרמינולוגיה של עצמם כך שתבדיל אותם מקהל המדכ אים . לכן דרושים להם מאמרים ולשון כתיבה שיספקו שתי דרישות בוזמנית : האחת היא שהדב...
אל הספר