בכל אגפי הפי . סי . הרדיקליות נחשבת מעלה . היא נתפסת כנאמנות גדולה יותר לקבוצה , או לתזה . בפועל , הרדיקליזציה המתמדת שהנאורות החדשה עוברת , הולכת ומחלישה את ה "קייס" שהיא טוענת לו , ובעיקר פוגעת ביכולתה לתיקון חברתי ממשי . הרעיון ש"מיתוס האהבה הרומנטית" הוא כלי כפייה של גברים , הרעיון שמוסד המשפחה הוא דרך להנצחת הקיפוח , הטענה שכל טקסט ספרותי הוא מנגנון דיכוי או שכל מגע מיני הוא אונס , כל אלה מרחיקים מן הפמיניזם החדש את התמיכה הרחבה . רוב הנשים , כנראה כמו רוב הגברים , רוצות אהבה , משפחה , ספרות וגם סקס . הפוריטניות של הפי . סי ,. השנאה האוטומטית שלו לחושני , הולידה את הדוגמא הבולטת ביותר לרדיקליזציה מושגית , שסופה שהיא פוגעת ביכולת השיכנוע של הטענות : האינפלציה בשימוש במונח . "אונס" אסתר עילם , שמחקרה "נאנסות , אונס והרשויות , "בישראל ראה אור בהוצאת " מכון ירושלים לחקר , "ישראל מסבירה בפתח הספר שבשנים האחרונות " נוצרה מודעות לסוגי אונס שונים כמו 'הטרדה מינית , 'בעבודה 'אונס במסגרת , 'פגישה 'אונס אשה בידי בעלה' . "ואחרים עילם אינה מרחיקה לכת עד כדי הגדרת כל מגע מיני כאונס , ובכל זאת ה...
אל הספר