כמו בכל תפיסת עולם קונספירטיבית , השלב הבא - אחרי גינוי האויבים השוביניסטים המוצהרים - הוא חשיפת הבוגדים במחנה הנאור . האויבים מבית . אלה , בעיני הפמיניזם החדש , גרועים עוד יותר מן האויב המוצהר והגלוי , ומסוכנים ממנו , ממש כשם שהקומוניסטים ראו בסוציאל דמוקרטים את הסכנה הגדולה ביותר . לכן , בעיני לובין , הטקסט הלא פמיניסטי שכותבת אשה גרוע מן הטקסט השוביניסטי שכותב גבר . משום שאשה מזמינה את הקוראת ל"קריאה , "תקשורתית להזנחת מנגנוני ההתנג דות , והופכת אותה בכך ל"שבויה במניפולציה כוחנית , שמכפיפה את כל הדמויות שבטקסט ואותה עצמה , כדמות משוחזרת בתהליך הקריאה , לנורמות של ההגמוניה הבורגנית . "הגברית טקסט כזה מבצע כקוראת , לפי לובין , "מעשה , "ונסא לא פחות . אבל יש אפילו גרועים עור יותר מן הבוגדים . אלה המתחזים : טקסטים המתחזים לפמיניסטיים , אבל למעשה מסרבים לראות בכל דיכוי גברי הם המסוכנים שבכולם , משום שהם עשויים להוליך שולל בעורמה אף את הקוראת העירנית ביותר . בסופו של 18 הניתוח שלה את הסיפור "הצטמצמות" של רות אלמוג , מגיעה לובין למסקנה שמדובר פחות או יותר בסכין בגב , שכן אלמוג , לפי לוב...
אל הספר