" מוות ! זה רעיון שלי , או שקראתי על זה באיזשהו מקום " ? ' זקן' אלידרור , "לופ" השדר האמריקני החשוב , אד מורו , שראה איך הטלוויזיה הופכת ממדיום חדשותי למדיום בידורי , אמר , עוד ב , 1958 שהיא אינה עתידה לקרב את האדם אל המציאות , אלא לבודד אותו ממנה . במובן מסוים הצדק היה עמו . ולאו דווקא מפני שיותר אנשים נשארים בבית לצפות בטלוויזיה במקום לבוא במגע עם החיים עצמם , אלא משום שהטלוויזיה מספקת דימויים , םכמטיים ואחידים , במסות מסדר גודל חדש . הדימויים האלה הם ייצוגים מוגבלים , סטריאוטיפיים , הם פאסט פוד נפשי ומחשבתי , ובדרך חדשה הם מקימים תפאורת קרטון , שחוסמת את הדרך לראות מציאות ממשית , ספציפית , מורכבת . האדם שגדל בעידן הזה עתיד לערוך את ההכרות הראשונה שלו עם חלקים גדולים של המציאות באמצעות הקרטונים האלה . הוא עתיד לפגוש בייצוג לפני שהוא מכיר את מה שהוא אמור לייצג , ובמובן זה חלק מסדר הייצוג השתבש . סמלים מקבלים את כוחם מפני שהם יכולים לעורר בנו , באמצעים מעטים יחסית , משמעויות ( ואובייקטים ) שאנחנו מכירים . כשאנחנו לא מכירים את האובייקטים , או הרגשות , או המשמעויות , משהו משתבש . גם זו ...
אל הספר