הערך המובהק ביותר בתיאורי היופי הספרותיים הוא ערך הנעורים . זאוס מתאהב בצעירות יפיפיות , ומושאי האהבה של האלות הם נערים יפים . אאוס אלת השחר התאהבה בטיתונוס בנו של מלך טרויה אך כשהזדקן ( שכן היה בן תמותה ) ויופיו התפוגג נטשה אותו אאוס . בהמשתה טוען אגאתון שארוס הוא היפה באלים שכן הוא הצעיר שבהם 'יפה שבכולם כיצד ? ראשית כל : בהיותו צעיר האלים [ ... ] ברוח יברח מפני הזיקנה [ ... ] ותמיד מתרועע עם צעירים ובהם הוא מצוי' ( אפלטון תשכ"ו-תשכ"ז , ב , . ([ 195 ] 118 מעשיות העם מספרות לרוב על האהבה בין נסיך לנסיכה יפים , אך לא על תוארם או אהבותיהם של הוריהם הבוגרים . התכונה הדומיננטית של הדמויות הבוגרות היא תכונת אופי — טוב או רע , וחכמה שמקורה בניסיון חיים . חזותן של דמויות בוגרות מתוארת לעתים רחוקות , ובדרך כלל רק כניגוד ליפי העלומים של הגיבורים הצעירים . הספרות המודרנית מתמקדת ברובה בדמויות בוגרות ומורכבות שחזותן החיצונית איננה תכונתן החשובה ביותר , או בתהליכי התבגרות ( חניכה ) שמסתיימים בעיצוב האדם הבוגר . דפוס היופי המיתי המבטא הערצת נעורים הועתק מהספרות הקלאסית אל החיים המודרניים עצמם , וא...
אל הספר