אם היה אורח מן החלל החיצון מתאר את אופי החיים האנושיים על פני כדור הארץ על פי הכתבים הפילוסופיים של התרבות המערבית , הייתה בוודאי מתקבלת תמונה התואמת רק במעט את החיים הממשיים על פני האדמה . דבר אחד מרכזי בוודאי היה חסר בה : העיסוק ביופי האנושי . אם לשפוט על פי הפילוסופיה המערבית , בני אדם הם יצורים תועלתניים , מוסריים , פוליטיים ורפלקטיביים . בני אדם טרודים בסוגיות דתיות ומוסריות , בשאלות על משמעות החיים , בהרחבת הידע וביסוסו , בעיצוב החיים החברתיים מדיניים , ובמידת מה גם ביפי הטבע והאמנות , אך כמעט אינם נותנים את הדעת על יופיים שלהם . אם , לעומת זאת , היה אותו אורח שואב את ידיעותיו מתוך הספרות העממית והקלאסית , היה בוודאי מסיק שיופי חזותי הוא מעלתם העיקרית של בני האדם והמניע המרכזי לעלילותיהם . אדם יפה , על פי הספרות הקלאסית , הוא אדם מושלם , צודק ומאושר . ההתעלמות הפילוסופית מכוח השפעתו של היופי האנושי מקורה בהנחה המוטעית ( או משאלת הלב ) שהראוי מכתיב את המצוי : אם אין זה מן הראוי שהיופי החזותי ישפיע על מהלכי החיים של יצורים תבוניים , אזי לא נודעת ליופי זה כל השפעה שראוי לחקור אותה ....
אל הספר