1. יחסים פנימיים וכללי הניסיון

יחסים חיצוניים הם יחסים בין הפרטים במערכת ובין העיקרון הקובע את מיקומם האופטימלי במערכת . יחסים אלה מאפיינים את הסדר הדיסקורסיבי . יחסים פנימיים הם יחסים בין המרכיבים הנובעים מתוך תכונותיהם או טבעם של המרכיבים והשפעתם ההדדית אלו על אלו , שלא על פי עיקרון חיצוני כלשהו . היחסים הפנימיים הם אלה המכוננים את הסדר האסתטי . מרכיביו של כל אובייקט מקיימים ביניהם יחסי גומלין ומשפיעים אלו על אלו . אמנם לכל מרכיב יש מכלול תכונות משלו שאינו קשור לתפקידו במערכת , אך בתוך יחסי הגומלין בין המרכיבים מועצמות אחדות מהתכונות ואחרות מובלעות או מדוכאות . היחסים הפנימיים בין המרכיבים הם שקובעים אילו תכונות מועצמות ואילו תכונות מדוכאות . על אופי ההשפעה המתקיימת בין הרכיבים אפשר לעמוד רק בהתנסות בלתי אמצעית , מפני שההשפעה היא אינדיבידואלית , תלוית הקשר , ואיננה ניתנת לגזירה מתוך תכונותיו של הרכיב הבודד . היחסים הפנימיים בין המרכיבים הם שמכוננים את דמותו האסתטית של האובייקט והם שקובעים את ערכו ומשמעותו בהקשר נתון . על השפעתם ההדדית של המרכיבים אנו עומדים בדרך כלל מתוך השוואה לאפקט המתקבל בהקשרים שונים . כאשר 38...  אל הספר