כל אחת משלוש הגישות שנבחנו לעיל מנסה להבהיר את טבעו של היפה . כל גישה מתמודדת על פי דרכה עם העובדה שחוויית היופי אינה מתיישבת באופן מלא עם הנחת היסוד שלה . כל גישה נוטה לרדוקציה המעלימה מרכיבים שאינם מתיישבים עם הנחותיה . נשחזר את שלוש העמדות בקצרה : . 1 רעיון מדע האסתטיקה מבקש להבליע את מרכיב החידוש שיש ביפה ולהעמיד אותו על אי ידיעה : איננו יודעים את חוקי היפה ועל כן נדמה לנו שאין חוקים . החדש אינו חדש באמת שכן הוא ניתן לחיזוי , אולם אי ידיעת החוקים היא האחראית לכך שהצפוי נראה כבלתי צפוי ועל כן חדש . . 2 תורת האינפורמציה נדחקת לסווג את היופי כמקרה של אי סדר , מפני שהיא רואה ( ובצדק ) את הערך האינפורמטיבי כדומיננטי ליופי . האינפורמטיביות הגבוהה של היפה איננה מתיישבת עם ההנחה שסדר מתאפיין באינפורמטיביות נמוכה , ולפיכך אין תורת האינפורמציה עשויה להכיר בעובדה שהיפה מבטא סדר . . 3 גישת מידת האמצע מנסה ליישב בין היסודות הנוגדים תוך שהיא מזנבת בכל אחד מיסודות אלה וממעיטה בחשיבותם : לא אינפורמטיביות גבוהה ולא סדר גבוה . התוצאה היא נוסחה מכנית שאיננה מבחינה בין תופעת היפה לתופעות רבות אחרות המ...
אל הספר