ה. האם הסדר הדיסקורסיבי הוא הסדר המכונן יופי?

אדישות , יתירות גבוהה וערך אינפורמטיבי נמוך מאפיינים סדר דיסקורסיבי גבוה , אך רפלקסיה על ההתנסות ביפה מעידה כי אלה , לא זו בלבד שאינם טיפוסיים לחוויית היופי , הם אף מנוגדים לה במובהק . ככל שהאובייקט יפה יותר , רגישותו להקשר ולשינויים רבה יותר , מידת היתירות של פרטיו נמוכה יותר ( חיזוים נמוך ) וערכם האינפורמטיבי גבוה יותר . אובייקט אשר פרטיו צפויים ( ועל כן בעלי יתירות גבוהה ואינפורמטיביות נמוכה ) מטיל שעמום , או משאיר את הצופה אדיש , ואיננו מעורר רושם של יופי . האמן האיטלקי אלברטי כותב בחיבורו De re aedificatoha VI שיופי מבטא הרמוניה שאי אפשר להוסיף עליה דבר או להסיר ממנה פרטים כלשהם בלי לשנותה ולהפחית את ערכה האסתטי . ( in Tatarkiewicz 1974 , 94-95 ) בין שמקבלים הגדרה זו , בין שסבורים שיש בה הגזמה מסוימת , אין ספק שאלברטי נותן ביטוי לרושם האופייני שהיפה רגיש לשינויים ואינו סובל יתירות גבוהה . אם הסדר הדיסקורסיבי איננו מכונן יופי , איזהו הסדר הטיפוסי ליופי ? האם יש סדר בעל מאפיינים שונים מאלה של הסדר הדיסקורסיבי ? האם ראיית היופי כביטוי לסדר היא מוטעית מיסודה ? על שאלות אלה ניתן להשיב ...  אל הספר