לא כל התחשבות בטעמו של הזולת נעשית מתוך קבלת סמכותו כמומחה . הנטייה לרצות את מבקר היין איננה מעידה בהכרח על קבלת שיפוטו כאמתי . לשיפוטו של מבקר היין יכולות להיות השפעות כלכליות ( אנשים יימנעו מלקנות את היין שאינו ממליץ עליו , ( חברתיות ( אנשים יחששו לשמם הטוב אם ישבחו את אשר יש בו חשש לפגם , ( רפואיות ( חשש לנזק בריאותי ) וכיוצא באלה . יש להביא בחשבון גם את ההשפעה הפסיכולוגית של עדות הזולת הרגיש שבעטיה ידמה גם הטועם שאינו רגיש כי הוא חש פגימות בטעם היין . הזולת הרגיש עשוי לשמש מעין גלאי של תופעות או תכונות שאיננו מבחינים בהן , אך תגובתנו לגילוי איננה אחידה הן מבחינת התחושה עצמה והן מבחינת הפעולה שאנו נוקטים בעקבות גילוי זה . כאשר מישהו מבני משפחתי מבחין בחמיצות החלב , אני ממהרת לבדוק את תאריך התפוגה שעל הבקבוק גם אם אינני מבחינה בחמיצות . אני מניחה כי החמיצות מעידה על אי תקינותו של החלב . כמו כן אני מניחה כי תאריך התפוגה הוא הקובע את תקינותו או אי תקינותו של החלב . שתי הנחות אלה אינן תלויות כלל ברגישות הטעם . בעל החיך הרגיש , במקרה זה , משמש לא כמומחה אלא כחיישן . החיישן מסב את תשומת ל...
אל הספר