המייחסים ערך אמת ואובייקטיביות לשיפוטי יופי תופסים שיפוטים אלה כביטויים של ידע . כמו בכל תחום ועניין , גם ידע היופי איננו נתון באופן שווה לכול , וכמו בכל תחום ועניין , כך האמונה הרווחת , יש להעדיף את הידע על פני הבורות , ויש לקבל את שיפוטיהם של המומחים ולהעדיפם על פני אלו של הבורים . אולם לא כל הסבורים שיש למומחים ליופי יתרון על פני הבורים מסכימים בדבר טיבו של יתרון זה . יש הסבורים כי ידע היופי כמוהו ככל ידע והוא מותנה בהגדרות , הנחות , טיעונים וממצאים אמפיריים . עמדה מעין זו מצאנו אצל לואיס ובמידה מסוימת אצל צמח ( ראו לעיל פרק רביעי . ( יש המייחסים את היתרון בשיפוטי יופי לאו דווקא לידע אלא לכישרון או רגישות . אלה אמנם ניתנים לפיתוח בהתנסות , אך המשולל כישרון או רגישות איננו יכול למלא את החסר באמצעות למידה ( על פי עמדתו של מור . ( השימוש הנפוץ במונח 'טעם' מעיד על הפופולריות הרבה יותר של הגישה השנייה . מומחיות היופי שמקורה בטעם ( כישרון או רגישות ) שונה מידיעה בתחומים אחרים מפני שהיא אינה מושגת בדרך דיסקורסיבית , אלא בהתנסות בלתי אמצעית ומותנית בכישוריו האישייים של המתבונן . אם הטעם מקו...
אל הספר