ההשקפה שמציגה את היופי בסובייקטיבי מקושרת לעתים גם לעמדה שיופי משקף שטחיות או מראית עין , ואיננו ראוי לתשומת לב רצינית . ביטוי מובהק ניתן להשקפה זו בפילוסופיה של המאה השבע עשרה , אך ביטויים מוקדמים לכך נמצאו אצל הסטואיקנים ואצל הוגים שהושפעו מהמסורת הסטואיקנית , כגון בותיוס . ( Boethius , 480-525 ) בותיוס כותב בחיבורו Philosophiae De Comolatio 'אין זה טבעך כי אם חולשת עינו של המתבונן הגורמת לך 3 להיראות יפה' . ( Boethius , 111 , 8 ) הטענה ששיפוטי יופי הם סובייקטיביים שואבת את צידוקה בעיקר מהתופעה השכיחה והגלויה לעין של הבדלי טעם . הבדלים אלה המתגלים בשיפוטי יופי בין תרבויות , בין פרטים ואפילו אצל אותו אדם בתקופות שונות בחייו מחזקים את ההנחה שיופי מקושר לתכונות המיוחדות למתבונן ולנסיבות ההתבוננות יותר משהוא מקושר לתכונות האובייקט . הסובייקטיביזם יוצא מתוך ההנחה שאם היה היופי תכונת אובייקט , ניתן היה לנסח את תנאי התצפית הדרושים לגילויו וניתן היה לנסח את ההנחות המוקדמות הדרושות לביסוס תוקפו של שיפוט הטעם . אם אין תנאי תצפית קבועים ומשותפים , ואם חשיבה דדוקטיבית אינה יעילה בקביעת היופי , א...
אל הספר