הגישה הרווחת בשיח היומיומי מניחה , כמו הרציונליזם של המאה השבע עשרה , שניתן להפריד באופן ברור בין אלמנטים אובייקטיביים לאלמנטים סובייקטיביים בהתנסות . עוד מניחה גישה זו כי ההפרדה מאפשרת לתאר דברים כפי שהם באמת , ולשחרר אותם לחלוטין מהשפעת היסודות הסובייקטיביים שבהתבוננות . נפתח בדוגמה להבחנה מעין זו בתחום האמנות : ביחידה 4 של הקורס אמנות בעידן הטכנולוגי של האוניברסיטה הפתוחה מוצג צילום רחוב במרסי של הצלם ההונגרי לסלו מוהולי נוגי Laszlo Moholy-Nagy , ) . ( 1895-1946 הרחוב מצולם דרך חלון מסורג ( או מרפסת מסורגת ) במבט מלמעלה , כשהסורגים מעטרים את הרחוב ויוצרים בו משחק אור צל . משחק אור צל מיוחד זה בוודאי איננו נראה למהלך ברחוב , אלא רק לעיני המשקיף על הרחוב מאותה זווית מיוחדת . השאלה המופנית אל הסטודנט המתבונן בתמונה היא זו : מהו האלמנט האובייקטיבי בצילום שלפניך , ומהו האלמנט הסובייקטיבי ? ( שם , יחידה . ( 68 , 4 התשובה הנכונה על פי כותבי היחידה היא : א . האלמנט האובייקטיבי הוא הרחוב של מרסיי כמות שהוא . ב . האלמנט הסובייקטיבי הוא נקודת התצפית שבחר הצלם . הוא צילם את הרחוב מלמעלה , דרך ...
אל הספר