סוקראטס מציע להגדיר את היפה כדבר הגורם הנאה בהתנסות בלתי אמצעית , ומבקש לצמצם את ההגדרה להתנסות שבראייה ושמיעה . בכך הוא מכוון אל 17 רעיון זה התגלגל אצל צמח לטענה בדבר היות היפה קודם בזמן לטוב ולאמת ותלות הטוב והאמת ביפה ( ראו בפרק השביעי 'יופי ומושגים . ( 'אחרים מור מחזיק בעמדה ההפוכה , היינו שהטוב הוא אבי היפה והגדרת היפה כוללת תלות זו בטוב ( ראו בפרק הרביעי 'יופי סובייקטיבי' ויופי . ( 'אובייקטיבי העמדה שאני מבקשת להגן עליה בהמשך היא עמדה המבטלת את רעיון הקדימות ומחליפה אותו בתלות הדדית . 18 אקווינס הולך בעניין זה בעקבות סוקראטס . הטוב והיפה מובחנים על פי אקווינס באופן שהטוב הוא שמספק את ההשתוקקות , ואילו היפה הוא שגורם הנאה בראייה ושמיעה nra 19 . ( Theologicti II ( I ) xxvii . I בעיה דומה עולה גם בפילוסופיה האנליטית , בעיקר במחצית הראשונה של המאה העשרים : היפה מוגדר על פי מה שמגדיר את הטוב . בכך הוא נעשה מושג חסר ייחוד ולכן מיותר ( ראו דיון בעניין זה בפרק הראשון . ( השימוש הרווח במונח . 'יפה' הרווח הוא לראות ביופי ביטוי להנאת חושים , אולם אין זה מקובל לייחס יופי למושאי חוש הטעם , הר...
אל הספר