סוקראטס מציע שיפור להצעה הקודמת : לא ההתאמה בין המרכיבים היא הקובעת את יופיו של האובייקט , אלא התאמתו המוצלחת של האובייקט לתכליתו . דבר מה הוא יפה אם הוא עשוי כך שהוא מצליח לבצע את הפעולה אשר בשבילה נוצר . עיניים יפות , אומר סוקראטס , הן עיניים שיש בהן כוח ראייה תקין , וגוף יפה הוא גוף שמשרת את בעליו בין למירוץ או להתגוששות וכיוצא באלה . כלים שונים , החל ב'כלי הרכב היבשתיים' ו'ספינות המלחמה הימיים' וכלה ב'כלים המשמשים את , 'המוסיקה הם כולם יפים באותו מובן : כלי הוא יפה אם הותקן היטב לתכליתו ואם הוא מועיל כאשר יש צורך בו ( כדוגמת הסיר והתרווד . ( סוקראטס מעתיק הגדרה זו גם לפעולותיו של האדם : והרי היכול לבצע דבר מה , הריהו גם משמש לעניין זה שהוא יכול לבצעו , ושאיננו יכול , אינו מועיל ? ( שם , ([ 296 ] 192 ואם כך , ממשיך סוקראטס , נמצא שהיכולת היא יפה ואילו חוסר היכולת — מכוער , ו'החכמה — יפה מכל , והסכלות — מכוערת מכל ' ? ( שם . ( היפיאס מקבל את התשובה בהתלהבות ונראה כי הוא מוכן לסגור בכך את הדיון , אלא שסוקראטס , כצפוי , אינו מאחר להצביע על צדה האפל של הגדרה זו : השוגים שבעל כורחם פועל...
אל הספר