היפיאס , שעבר מאובייקטים יפים לחומר יפה , מציע עתה תשובה הנוגעת למצבי חיים או סדרי החיים הנאותים . היפה הוא היות כל דבר בזמנו ובמקומו וכסדרו הנכון : הריני אומר אפוא שלעולם ובעיני כל אדם ובכל מקום ומקום יהא זה היפה מכל שיגיע איש לשיבה טובה כשהוא עשיר ובריא ומכובד על היוונים , ולאחר שהביא לקבורה יפה את הוריו שמתו לפניו , יובא הוא עצמו לקבורה יפה ומפוארת על ידי צאצאיו . ( שם , ([ 292 ] 185 המשותף לתשובה זו ולקודמותיה הוא ההתמקדות בפרטי . גם כאן מתאר היפיאס את היפה הקונקרטי בשעה שסוקראטס מחפש את הכללי . מובן מאליו שסוקראטס אינו מרוצה מהתשובה . את עיקשותו של היפיאס לדבוק בפרטי מתאר סוקראטס כ'סטייה חסרת חן מלחן הבעיה' ( שם , . ([ 292 ] 186 סוקראטס אף מגדיל לעשות הפעם , וטוען כי אותו בן שיח עלום לא זו בלבד שיצחק במלוא פיו אם יציע לו סוקראטס תשובה זו , אלא אף יכה אותו במקל . אין צריך לומר שסוקראטס מועיד מכות אלה להיפיאס . הוא מתאר את אי הבנתו של היפיאס באמצעות בן שיחו האלמוני במילים בוטות ומעליבות : 'נבצר ממני להחדיר קולי לאזנך , כאילו אתה אבן היושבת על ידי , — אבן של רחיים שאין לה לא אזניים ו...
אל הספר