2. יופי סוגי ואב־טיפוס

אף שהיפיאס מסכים לדעת סוקראטס כי הדברים היפים 'מכוח היופי יפים הם' ( שם , , ([ 287 ] 179 הוא מוצג כמי שאיננו מבין את כוונת סוקראטס לעומקה . הוא איננו רואה הבדל בין השאלה 'מה הוא היופי ' ? ובין השאלה 'מה הוא יפה ' ? ( שם , . ([ 287 ] 180 השאלה הראשונה היא שאלתו של סוקראטס והיא מכוונת אל הכללי , ואילו השאלה השנייה היא פרי ניסוחו של היפיאס , והיא מכוונת אל פירוט הדברים היפים . סוקראטס מבקש הגדרה מהותית המציגה אפיון כללי של תכונת היופי , או את התנאים ההכרחיים והמספיקים כדי שדבר מה ייחשב ליפה . היפיאס מציג הגדרה דנוטטיבית , כלומר הגדרה המונה את הדברים שהמושג מתייחס אליהם . סוקראטס שואל את היפיאס אם אין הוא רואה הבדל בין שתי השאלות , והיפיאס משיב שאין כל הבדל . אם יודעים להצביע על הדברים היפים , יודעים מהו יופי . שיפוט נכון של הדברים הפרטיים מבטא באופן בלתי אמצעי את הבנת היפה . היפיאס מציג אפוא עמדה נגדית לזו של סוקראטס : הכללי איננו נפרד מן הפרטי אלא מגולם בתוכו . לכן לא הפרטי מותנה בכללי כי אם הכללי מותנה בפרטי : 'בתולה יפה — יופי היא' ( שם , , ([ 287 ] 180 כלומר יופיה של נערה הוא ביטוי מו...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה