לדחיית היופי במאה העשרים מצטרפים גורמים נסיבתיים ואידאולוגיים אחדים . המלחמות הגדולות של המאה והמיזוגים התרבותיים שבאו בעקבותיהם יצרו זרמים חדשים באמנות שביקשו לבעוט במוסכמות ולהפוך את סולם הערכים המסורתי על פיו . תנועות לשוויון בין הגזעים והמינים והתחזקות המגמה הדמוקרטית יצרו התנגדויות לדימויי יופי מקובלים ולתפקידיהם בקובעי הבדלים מעמדיים . ההבחנות בין יופי נשי ליופי גברי היטשטשו , ועליונותם של ערכי היופי של העולם המערבי התערערה . שינויים אלה חיזקו את התפיסה שיופי משמש מכשיר פוליטי לניצול המעמדות החלשים . האמנות האוונגרדית במאה העשרים ראתה את היופי כמייצג האספקטים השליליים של התרבות המערבית , ובעיקר של הבורגנות השנואה . יופי נתפס בעיקר כנשי ובמובן זה כפחות ערך מפני שהוא 15 בספרה מיתוס היופי , ( The Beauty Myth ) מציגה נעמי וולף ( Naomi wolf ) טיעונים ברוח זו , בעיקר בנוגע לפגיעה בכוחן הפוליטי והכלכלי של נשים וערעור מעמדן החברתי באמצעות דימויי יופי תובעניים והרסניים ( וולף . ( 2004 משמש כאמצעי פיתוי שאין בו אלא אחיזת עיניים ותעתוע המאפיינים את ההוויה הבורגנית . מתוך עמדה זו , דחתה האמנ...
אל הספר