שפינתה , בדומה לדקארט , מאמין ביכולתה של התבונה להגיע אל האמת האלוהית . אולם אמונה זו , שלא כמו אצל דקארט , אינה מגויסת במשנתו של שפינוזה לביסוס תוקפו ואפשרותו של המדע אלא בעיקר להכרת התנאים לאושרו ( האמתי ) של האדם . שפינוזה מונה את היופי בתוך קבוצה של מושגים ערכיים : 'טוב , רע ; סדר , ערבוב ; חם , קר ; יופי כיעור וכדומה' ( תורת המידות א , מילואים , עא . ( ומהו 10 דקארט , כידוע , קורא תיגר על רוב האמונות והאמיתות המסורתיות שרבים החזיקו בהן מאות בשנים . בעיקר הוא מתייחס למסורת המדע האריסטוטלי ( הגיונות , פרק א . ( המשותף לכל אלה ? מושגים אלה יסודם בראייה התכליתית של בני האדם , כלומר בהתיחסות בני האדם אל הטבע דרך תשוקותיהם , תכליותיהם והרגשותיהם . אולם הטבע , על פי שפינתה , אינו פועל מתוך יחס תכליתי , ולפיכך אין במושגים אלה הכרה של הטבע אלא שיקוף צרכיו ונטיותיו של האדם : דרך משל , אם התנועה הבאה לעצבים על ידי נשואים המוחשים לעין , היא יפה לבריאות , הרי הנשואים הללו הגורמים לאותה תנועה קרויים : יפים , וכשמתעורר על ידם נגודה של זו הם קרויים : מכוערים ( שם , עב ) יופי ויזואלי , על פי גישה ...
אל הספר