טבעו של היופי שנוי במחלוקת . בכך אין מושג היופי שונה מכל עניין אחר שפילוסופים ושאר בני תמותה נתנו עליו את דעתם . אלא שבעניין היופי , לא רק טבעו שנוי במחלוקת כי אם גם אפשרות הדיון בו . יש הטוענים כי המונח 'יופי' הוא רב משמעי מכדי שאפשר יהיה להציע תאוריה אחדותית על משמעות הוראתו , ויש המערערים על ההנחה שהמונח מצביע על מהות כלשהי שאפשר או יש טעם לדון בה . בראשית הפילוסופיה המערבית נחשב היופי לאחד משלושת המושגים המרכזיים בהגות האנושית : האמתי , הטוב והיפה . אמנם היופי נחשב לנחות מבין השלושה , בהיותו מיוחס לתפיסה החושית , אולם הוא נחשב לפן החושני של האמתי והטוב , ובמובן זה בעל מעמד מרכזי בהתנסות האנושית . במאה השבע עשרה , בהשפעת הרציונליזם שהמעיט בערך ההתנסות החושית וראה בה בעיקר מקור לבלבול וטעות , נדחק הדיון ביופי לשוליים כעניין שאין בו כל תרומה להכרת הטבע . היופי שב להגות הפילוסופית במאה השמונה עשרה בהשפעת האמפיריציזם הבריטי אשר , בניגוד לרציונליזם , ראה בתפיסת החושים את מקור הידע הראשוני . במאה העשרים הייתה זו הפילוסופיה האנליטית שהעצימה את הערעור על חשיבותו של מושג היופי עד כדי התכחשות...
אל הספר