מראשית דרכה נחשבה תל אביב לעיר מובילה בתחום המאור . בשנותיה הראשונות הוארו ששת רחובותיה של השכונה הצעירה ב 20 עששיות נפט , וכעבור שנתיים הותקנו בה שתי מנורות גז "לוקס" — שיפור שנחשב למשוכלל ביותר בכל הארץ . כמהלך מלחמת העולם הראשונה הייתה העיר שרויה באפלה בשל חששם של התורכים מאיתותי אור לאויב . אחרי המלחמה הושבו הלוקסים והעששיות , ובשנת 1920 הותקנה ברחוב אלנבי מכונת דינמו קטנה , ובעזרתה הוארו בחשמל הבתים והרחובות . תחנת החשמל הועברה כעבור שלוש שנים לידי חברת החשמל , אשר הרחיבה ושכללה את הרשת העירונית . מחלקת המאור של העירייה טיפלה בהחוקת הרשת ובתאורות חג מיוחדות ונאלצה לחרוג מתקציב המאור המאושר "לרגלי הדרישות המרובות הבאות מכל קצווי . "העיר ב 1930 כללה תאורת החוצות של תל אביב 400 מנורות חשמל ו 17 מנורות לוקס , וסגן ראש העיר ישראל רוקח הודיע בסיפוק לדיזנגוף ש"מספר כזה של מנורות אין באף עיר . "בארץ מובן שהרחובות הראשיים זכו ברוב התאורה , ואילו זו שברחובות הצדדיים הייתה מועטה יותר והתמקדה בצורכי ביטחון . בעיני המתבונן כיום בתצלום לילי של אחד מהרחובות המוארים ביותר בתל אביב נראה הרחוב ח...
אל הספר