הסבך שהאם והבן נתונים בו מקבל את ממדיו הקומיים ביותר במקומות שבהם נעשה ניסיון לתהות על , 'הראשית' כלומר לשבור את המעגל הבלתי ניתן לתפישה אחרת . ב"הלוויה , "חורפית לצ'ק היתום , הנושא עמו את בשורת מות האם , מנסה להיות שוב לחלק ממשפחה , לחדור את דלתות ביתה , לרדוף אחריה , להתחנן שתכיר במות אמו , אך ללא הועיל . המחזה כולו מתרחש בין המוות לבין ההלוויה , שאמורה להתרחש במועד החתונה . בשל חפיפת המועדים משתדלת המשפחה , המחתנת את הבת ולווציה , להימנע מלדעת דבר על מותה של קרובתם הנידחת , אמו של לצ'ק . המוות מהדהד לכל אורך הקומדיה . גופתה השוכבת אי שם , מחוץ לבמה , מעניקה למחזה את הדימוי המרכזי של גווייה בטרם קבורה . הבן הנאמן מתעקש להביא את דבר מותה של האם לידיעת בני המשפחה , כדי למלא את ההתחייבות שנתן לאמו . נאמנותו נבחנת על פי מידת נכונותו להתקבל אצל משפחת הכלה ולוותר על האם . אבל הבן מתעקש להציל את אמו מן המוות השני , מן השכחה ש"ההולכים בחושך" עוסק בו באינטנסיביות רבה . הנה כך מתואר מותה של האם בראשית הקומדיה : לציק אמא ? [ פאוזה ] אמא ? [ פאוזה . רואה שהיא מתה , מכסה את פניה בשמיכה ] כולנו נה...
אל הספר