האירוניה של מחזות המיתוס

שמש בית המשפט אומר על השופטים : "יש להם שפיכה גדולה של צדק" ( משפט אונס ואחרים , . ( 91 ובאמת , במחזה זה , במין הגשמה של המטאפורה , מאוננים השופטים למשמע תיאור האונס , ואחר כך , כאשר מתרחש אונס אמיתי , הם מבקשים לאונן שוב , אבל אינם יכולים , כיוון שזמן קצר בלבד חלף מאז גמרו . בין היתר מופיעה כאן האירוניה של ' מי נהנה ממראה . 'זוועה זוהי אירוניה המלווה את כל המחזות הללו . זה המקום שבו לוין מתכוון אל קהלו , לפעמים מאשים אותו ולפעמים רק מתרחק ממנו . הדידאקטיות של לוין במחזות המיתוס אומרת : אתם נהנים אל מול המראה הזה , עולם בלתי נסבל , אתם מסוגלים לראות את זה ולא לעשות דבר . בחלק מן המחזות משולבות סצינות קומיות , העוסקות באמנות , או בתיאטרון , או בקרקס , כמקום שאליו באים בני אדם כדי ליהנות ממראות הסבל . ב"ייסורי איוב" חותם מנהל קרקס על חוזה עם הקצין הרומאי כדי לחלוק ברווחי ייסוריו של איוב כמופע משעשע . הקהל באולם הופך באותו רגע לשותף לקרקס המזוויע הזה , שבמרכזו חודר את גופו של איוב , מהרקטום ומעלה , מוט עץ חד . ב"שמשים" ממלא את התפקיד הזה משורר החצר , המביט בזוועות שעל הבמה בעזרת פיוטיות ל...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד