אלא שכאן , מנגד , על הבמה , כצופה במחזה מולה , המחזה שבהצגתו גם אנחנו צופים , יושב הדימוי האחר של האשה , המופיע במלוא עוצמתו האמוטיבית : האם המגוננת על ילדה . בקומדיות לא הופיע הממד הזה . הוא מקבל ביטוי מובהק בדיאלוג בין הקיסר גוק לאמו המלכה יאזווה , בתמונה הראשונה של המחזה : גוק / ... / הבטיחי לי שלא אמות , אמא ! [ פאוזה ! אמא , הבטיחי לי שלא אמות ! [ פאוזה ] כמה טוב היה אילו חיבקת אותי . יאזווה והלא גם אני אמות , ולא אוכל לעזור לך . גוק אמא , החיבוק שלך ! את כל העולם אתן בשבילו ! ( אשכבה ואחרים , . ( 12 אלא שגם יחסים אלה עוברים במחזה שינוי , והאם הופכת ליריבה . במישור האדיפאלי , היא מתנגדת לנישואיו של הבן לאשה אחרת . אם תרצו , ההתנגדות הזאת קשורה גם למאבק הכוחות על שליטה בממלכה . הנה הדיאלוג האחר : גוק יש שתי נשים , שתיהן אמי ; הנערה שהרתה וילדה אותי , נתנה לי אור ושמחה , את נשימתה החמה על פני לא אשכח ! והזקנה המטביעה בי עד יום מותי נשיקה של כפור ( שם , . ( 40
אל הספר