" למה באה האשה ? לומר לנו שלא . שלא נזכה בה , שלעולם לא נלטף אותה , לא נשאף את נשימותיה מקרוב , לא נחזה בה עירומה , גם לא נציץ . היא אוהבת מישהו אחר , לא נעים לה לגלות - ויחד עם זה , למה באה ? כי דווקא נעים לה ! - ואם רוצים אנו לחכות לה , בבקשה , על אחריותנו , אך לא נזכה , ודאי שלא . "נזכה הפרק הזה יכול להיקרא בנפרד מיתר הפרקים . במרכזו עומד תיאור המיוחד לקומדיה של חנוך לוין כבעלת מבנה שקראתי לו פרה אדיפאלי . חשיבות התיאור הזה , המבדיל בין קומדיה אדיפאלית ( כמיטב המסורת של הקומדיה המערבית ) לקומדיה של חנוך לוין , איננה בתיאורו של לוין , 'פרה אדיפאלי'כ חלילה , אלא בהצלחתו להוביל את הקומדיה , אחרי התחבטות בת שלושה או ארבעה מחזות , אל המקום שבו בנה את הדקדוק הקומי שלו . המבנה הפרה אריפאלי בהתפתחות הסובייקט האנושי הוא המבנה שבו 'הופעת האב' עדיין לא הגיעה לכדי מיצוי . אצל הפסיכולוגים מדובר בדרך כלל במה שמתרחש אצל העולל כאשר הוא בן שלוש לערך . כוחה של אמו עצום ורב , אבל מעסיקה אותו אפשרות " , "מתסכלת מוקד עניין אחר שיש לאם . לוין עקף את ניסיונותיו להתמודד עם העימות אב בן משום שכאן אף פעם לא ...
אל הספר