ננסה להתחיל את הטיפול במושג הייצוג של לוין באמצעות הקומדיה " . "שיץ כך אומרת הגיבורה שפרכצי דור ישן נובל , נרקם משהו חדש , ואני , המתווכת , באמצע , מוצצת מהישן , מטפטפת לחרש , מחסן נפוח של מזון , אוויר ואהבה , שתכליתו להעביר הכל לדור הבא ( חפץ ואחרים , . ( 335 זוהי מטאפורה של הגוף כמכשיר . הגוף של שפרכצי , הכלה לעתיד , הוא צינור . הוא מעביר חומר מצד אחר לצד שני . זוהי אינה האנאלוגיה היחידה במחזה בין בני המשפחה למערכת כלכלית . את עבודתו של האב , פפכץ , מנסח צ'רכס , החתן , באמצעות חוזה , אחרי שהחתן הביס - בינתיים - את האב . למה אתה כועס ? צד א' רוצה חתונה , צד ב' רוצה פרנסה . שני הצדדים נפגשו והגיעו להבנה , זה הכל . צר ב' יכול לקרוא לך אבא ? ( שם , . ( 305 האב מסכם את תבוסתו בפזמון : כן . הזמן שמילא לי את הכיסים רוקן לי בינתיים את הביצים ( שם , . ( 307 הפזמון רק מחריף את ההיגיון המתימטי , הכלכלי , המאזני , של חשיבת הדמויות . בהמשך מתפתחת גם מטאפורה הכסף . אומר האב המובס ( בינתיים , ( פפכץ : חיים טיפשיים , מה כבר יוצא לי אם אני ישן ? לו לפחות היתה השינה מצטברת כמו קרן השקעות , הייתי יודע ...
אל הספר