כאן אני מבקש לחרוג מהעניין הלשוני ולהגיע למשהו חשוב יותר בקומדיה הלוינית , משהו שנחשף כבר באמצעות תפוצת הקלישאות בדבריהם של . 'אדונים'ה לשם כך , עלינו לחזור אל באחטין : לימור המקצועות המילוליים בבית הספר יודע שני רבדים שהתלמיד צריך לסגל לעצמו כדי למסור ריבור זר ( טקסט , כלל , מופת : ( "בעל פה" וכן " במלים . "שלך האופן השני - "במלים שלך" מעלה בזעיר אנפין בעיה סגנונית פרוואית : לספר טקסט זר "במלים שלך" - פירושו של דבר ליצור , במידה ידועה , סיפור רו קולי על שיח זר . הרי הביטוי "מלים שלך" אין פירושו של דבר למוסס לגמרי את ייחודן של המלים הזרות . לספר "במלים שלך" פירושו של דבר לעשות משהו שאופיו מעורב ( באחטין , -146 : 1989 . ( 147 מן הניתוח הזה גוזר באחטין את מה שיכול להתכתב עם תפישות השסע הפרוידיאני או הלאקאניאני : בדרך כלל תהליך ההתהוות האידיאולוגית מתאפיין דווקא בהפרדה חריפה בין שתי הקטיגוריות האלו והשיח הסמכותי והשיח בעל השיכנוע הפנימי . [ השיח הסמכותי ( הדתי , הפוליטי , המוסרי , שיח של אב , של המבוגרים , של המורים וכדומה ) מופיע , מבחינת התודעה , משולל שיכנוע פנימי , ואילו השיח בעל השיכ...
אל הספר