כפי שהבהרנו בפרק "מיהו אדם , " ? המשפט אינו קובע מה קיים בפועל , אלא מה ראלי שיהיה קיים במצבים מסוימים . חוקי התנועה , למשל , אינם מציינים כעובדה קיימת שנהגים נוהגים במכוניותיהם בצד ימין של הדרך , אלא קובעים כי יש לנהוג בצדה הימני של הדרך . כך עולה מן המשפט תמונה בלתי ריאלית של המציאות , אם כי תמונה המכוונת אל הריאליה . המשפט אינו מתיימר להיות מעבר לכך . אמנם דרישותיו של המשפט הן בנות יישום , ולכן הן מוחשיות פי כמה מן ההנחות ההגותיות אך אין בכך כדי להפכן בהכרח לבנות קיימא . לא כל מה שישים יש לו קיום . במובן מה , המשפט נבדל מן המוחשיות , כשם שיש ששירטוטים של מכונית חדשה נבדלים מן המכונית עצמה . גם אם השירטוטים מלמדים כי ניתן לייצר מכונית זו , עדיין ייצורה בפועל מותנה בגורמים נוספים , כמו מימון כספי מתאים ואמצעי ייצור הולמים . ברוח זו , הגדרנו את האדם . בניגוד להגדרות שונות , המבקשות למצוא בפועל תכונות המשותפות לכל בני האדם , ההגדרה שלנו מתעלמת מן האדם בפועל , והיא מתבססת על "האדם , "הראוי שהוא , למעשה אדם שאיננו קיים . יותר משאנו מגדירים את האדם על פי מה שיש בו , אנו מגדירים אותו על פי...
אל הספר