בספר זה , אנו מבקשים ללמוד איזה אדם מצטייר מן המשפט הישראלי ; לשם כך אנחנו עורכים דיון פילוסופי , המשתמש בתכנים ובמושגים משפטיים . ההנחה ביסודו של הדיון הפילוסופי היא שהמשפט דן באדם , ובכוחו לספק לנו ידע רב ערך בדבר האדם . אלא שכבר בתחילת הדרך , בניסיון להגדיר מיהו , 'אדם' אותו אדם אשר אליו מתייחס המשפט , מתברר שהמשפט אינו נוח כל כך לעשייה הפילוסופית . המשפט הישראלי אינו מגדיר אדם , אלא יוצא מתוך הנחה שהכול יודעים מיהו האדם . ואמנם קיים הבדל משמעותי בין דרך העשייה הפילוסופית לבין דרך העשייה המשפטית . המשפט מבקש לתת תשובות מעשיות לבעיות קונקרטיות , ולכן הוא מרבה להתבסס על אמיתות יחסיות ( אמיתות שנכונותן ותקפותן יפה לעניינים מסוימים בלבד , ( בעוד הפילוסופיה מבקשת אחר תשובות מוחלטות . כותב השופט ח' כהן : האמת העשויה להתגלות לשופט , שנקרא להלן בשם 'אמת , 'שיפוטית שונה מן האמת הפילוסופית , המדעית , הדתית וההיסטורית . אין אנו עוסקים באותה האמת הצרופה אשר הפילוסופים מנסים לחדור לעמקי סודותיה ; ולא באותה אמת דוגמטית או מיטפיסית שהיא עניין לאמונה ; ואף לא באמת מדעית ניסיונית או באמת אמנותית או ...
אל הספר