השכלת ברלין בבחינת 'סטרא אחרא' מושג 'ההשכלה , 'הברלינית כפי שסמולנסקין משתמש בו , אינו מושג היסטורי הנתון בגבולות מסוימים של זמן ומקום , אלא יצור דמיוני כמעט , בו הוא תולה כל מה שנראה לו כשלילי ביהדות המאה התשע עשרה ; מעין שעיר לעזאזל שעל גבו הוא מעמיס את כל כוחות ההרס שהתפרצו לעולם היהודי בזמן החדש וחתרו תחת יסודות קיומו ההיסטורי . מלחמתו של סמולנסקין בהשכלה הריהי אפוא מלחמה בסטרא אחרא , שמן ההכרח לדעתו להביסו ולעקרו מן השורש בטרם אפשר יהא לחלץ את האומה ממעמדה המעורער ולהחזירה לדרכי חיים ויצירה . מכתבי סמולנסקין , הבדיוניים והפובליציסטיים , יצאה הקריאה שעל העם היהודי להשתחרר מהאשליה של אפשרות בניית חיים יהודיים ותרבות יהודית בקרב המדינות הלאומיות של עמי אירופה , ובמקום זה לשוב לדרכי מחשבה ופעולה אימננטיים יהודיים . ואמנם , בהטפתו הנלהבת והבלתי פוסקת להכרחיותו של שינוי יסודי זה במחשבת העם היהודי — עיקר תרומתו של סמולנסקין לרעיון הלאומי שלנו . השכלת ברלין לא השפיעה על קיבוצי היהודים במערב התייחסותו של סמולנסקין להשכלת ברלין רבת פנים היא . הוא תולה בה , כאמור , את קולר כל הרעות שהוא מוצא...
אל הספר