א כמעט למותר הוא לתאר היום , באוזני הקורא המשכיל , את צורת היסוד של שיר האזור . , 'מושח'ה ששיר האזור העברי הוא בבואה מדויקת שלו , הוא מצורות השיר הנחקרות ביותר בדור הזה ' . גם אם יש , אולי , משום הגזמה באנרגיה המושקעת בעיון בסוגיה הזאת , והיא בוודאי פועל יוצא של אופנה המפרנסת ומנפחת עצמה ככל אופנה , נכון הוא שהסוג מופלא מכמה בחינות , והעיון בו , מאותן בחינות עצמן , חשוב להבנה נכונה של התרבות האירופית ( ולא רק האירופית ) של ימי הביניים . המוושח הוא תוצר של השירה הערבית האנדלוסית , והוא מעין אנטיתיזה לשיר הערבי הקלאסי , שהיה , עד לבוא הערבים לספרד , הדפוס היחיד כמעט שבו נתעצבה שירה ערבית : הוא ההפך ממנו בצורותיו , ההפך ממנו באקלימו , וההפך ממנו ( כמעט ) בסוג היופי שהוא מבקש לעצב . הוא דומה לשיר הערבי הקלאסי רק בלשונו , בתפקודו החברתי העקרוני , על שירת האזור העברית בהתפתחותה עיין ט' רוזן מוקד , לאזרר שיר , חיפה תשמ"ה ( להלן : לאזור שיר . ( ביבליוגרפיה בסיסית לסוגיות שונות בנושא הזה עיין שם , עמ' 230 ואילך . על המוושח הערבי עיין בדיסרטאציה של ש"מ שטרן שנדפסה לאחר מותו בספרו , mspano Arabic...
אל הספר