בנבואה זו מאשים הנביא את הזרוע השיפוטית — את הפקידים ששימשו כשופטים בבתי המשפט — בעזרה לזרוע הכלכלית לבצע את הרעה . על המיוחד שבנבואה זו ראה לעיל , בסעיף הקודם , "הרכבו של פרק . "ג את סמיכות הנבואה לפרק ב ניתן להסביר בקשר התוכני שבינה ובין שתי הנבואות שבפרק ב ( פסוקים א-ה , ו-יא . ( אך יש להוסיף שהנבואה נסמכה לקודמתה גם בגלל הקשר האסוציאטיבי המילולי . הנבואה הקודמת פותחת בהזכרת "יעקב" ו"ישראל" ( ב , יב , ( וכך פותחת גם נבואה זו ( ג , א ;( הנבואה הקודמת מסתיימת בתיבה "בראשם" ( ב , יב , ( ואילו זו פותחת בפנייה ל"ראשי שארית" . "יעקב ישראל" שבנבואה הקודמת מזכירה את המינוחים , "שארם" "שאר עמי" שבנבואה זו . ( א ) ואמר ייתכן שביטוי חריג זה רומז לכך , שהנבואה היתה חלק של חיבור אוטוביוגרפי בעל אופי של דו שיח , בדומה למובא בהושע ג , ג ובישעיה ו , ה , ח , יא . בירמיה כו , יז-יט נשתמר קטע נוסף מהסיפור הרחב , שממנו נלקחה הנבואה שבפרקנו , פסוקים ט-יב . 1 שמעו נא ראשי יעלןב וקציני בית ישראל בראש הנבואה באה פנייה לממונים על המשפט ביהודה , אלה החייבים "לדעת . "משפט "ראש" ו"קצין" מלים נרדפות הן . ספר שמ...
אל הספר