ב. הטלת המאסר על־תנאי

בית משפט המטיל עונש מאסר שאינו עולה על שנתיים , רשאי לקבוע כי המאסר לא יבוצע , אלא אם תוך תקופה שיקבע בית המשפט , ושאורכה לא יפחת משנה ולא יעלה על שנתיים , יעבור הנאשם עבירה נוספת שעונשה 21 ראה מאמר המערכת , , ( 1977 ) Crim . L . Rev . 580-81 וכן ההערה הכללית לסעיף 47 ב . Curr . Law St . ( 1977 ) , part 9 על צו פיקוח ראה למט בטקסט , ליד הערות שוליים „ 92 82 22 ראה למשל 23 . R . \ . Butters , R . v . Fitzgerald , 55 Cr . App . R . 515 ( 1971 ) בחוק זה נחקקו מחדש , וללא שינויים , ההוראות בדבר מאסר על תנאי שהיו נ . Criminal Justice Act , 1972 החוק ב 2 ד 19 הכניס מספר שינויים בהוראות בדבר המאסר על תנאי : בוטל המאסר על תנאי חובה , תקופת התנאי המרבית קוצרה לשלוש שנים , ונוספה האפשרות לתת צו פיקוח . מאפר . אין לשופט שיקול דעת בקביעת התנאי , והוא נקבע בחוק : כל עבירה שעונשה מאסר מהווה הפרה של התנאי .- * גם אם באותו מקרה אין השופט מטיל עונש מאסר בשל העבירה הנוספת , התנאי הופר . רק עבירות קלות ביותר , שדינן קנס בלבד אינן נכללות בתנאי . תקופת התנאי המקסימלית קוצרה משלוש שנים לשנתיים . אפשר ש...  אל הספר