סעיף 60 לחוק העונשין , תשל"ז 1977 ( סעיף 26 לחוק דרכי ענישה , ( אומר : ( א ) צו לפי סעיפים 55 עד 25—21 ) 59 בחוק דרכי ענישה ) ניתן לערעור . ( ב ) בערעור על הרשעה בשל העבירה הנוספת מותר לכלול ערעור גם על צו כאמור , אם לא הוגש עליו ערעור לפי סעיף זה . עד לחקיקת סעיף זה בתשכ"ג היה הבג"צ מוסמך להתערב כשניתנו צווים להפעלת מאסר על תנאי שלא כדין . צווים אלה נחשבו כצווים מינהליים ולא שיפוטיים , שכן לא היה לבית המשפט שיקול דעת בהפעלת המאסר על תנאי . החל משנת תשכ"ג אין הצווים יכולים להיחשב עוד כצווים מינהליים , כי לבית המשפט ניתן שיקול דעת אם להאריך את תקופת התנאי . אך גם כאשר אין לבית המשפט שיקול דעת , למשל , כאשר תקופת התנאי כבר הוארכה פעם , הרי לפי סעיף 60 הצו ניתן לערעור , ולכן אין מקום לפנות לבג"צ . ערעור לפי סעיף 60 אינו יכול לבוא במקום ערעור על פסק הדין המקורי שבו הוטל המאסר על-תנאי . בערעור לפי סעיף 60 אין שומעים לטענה 130 ע"פ , 56 / 59 היועץ המשפטי לממשלה נ . ש מ ס י א ו ב , פ"ד יג ; 446 בג"צ , 191 / 62 ע ו ר ק ב י נ . פרקליט המחוז , פ"ד טז 131 . 2808 בג"צ , 375 / 70 מ ז ר ח י נ . בית ...
אל הספר