א . התפתחות המאסר על תנאי והמבחן התפתחו במאה ה 19 על רקע המעבר משיקולי תגמול בענישה לשיקולי שיקום , כאשר הנטייה היתד . ליתר גמישות , למתן שיקול דעת רחב לשופטים לבחירת עונש המתאים לעבריין במקום לעבירה . התשובה האנגלו סאקסית להלד הרוח החדש היתה הנהגת שיטת המבחן . לאחר הרשעת הנאשם בעבירה , ולעתים אף ללא הרשעתו , קבע השופט תקופה שבה יהיה הנאשם נתון במבחן , לראות אם יחזור למוטב או שמא יעבור עבירות נוספות . קצין מבחן מונה לפקח על הנאשם בתקופה זו , לעזור לו בפתרון בעיותיו החומריות והנפשיות , ולהשתדל למנעו מלשוב לדרך הפשע . הנאשם התחייב לשמור על קשר עם קצין המבחן ולעמוד בתנאים שונים שקבע השופט בגזר דינו , כגון תנאים בקשר למגורים ולעבודה . אם הפר הנאשם את תנאי המבחן , לא שיתף פעולה עם קצין המבחן , ובמיוחד אם עבר עבירה נוספת , הביאו קצין המבחן לפני השופט שהכריע את דינו . השופט רשאי היה לבטל את המבחן ולהטיל על הנאשם עונש בשל העבירה המקורית , שבעקבות ההרשעה בה הועמד במבחן . מטרתו העיקרית של המבחן היתה שיקומית : טיפול בעבריין וחינוכו כדי להחזירו למוטב . המבחן היה חלופה ( אלטרנאטיבה ) לעונש ולא עונ...
אל הספר