העובר צף ברחם מוקף במי השפיר , בולע ופולט את הנוזל ומסוגל לווסת את כמויות הנוזל אשר הוא בולע . אך האם הוא חש בטעמו של הנוזל — ? בניסוי שנערך לפני כ 40 שנה , הוזרקה כמות של סכרין מתוק למי השפיר . לאחר זמן מה נבדקה כמות הנוזל הרחמי והסתבר שהעובר בלע ממנו כמויות גדולות . במקרה אחר החרק למי השפיר חומר מר , והסתבר שהעובר צימצם את כמות הנוזלים שבלע . האם יכולים אנו להסיק מכאן שהעובר אהב יותר את הנוזל המתוק ? האם מסוגל היה להבחין בין טעמים שונים ? יש שמתייחסים לכך כאל הוכחה להעדפה , כלומר , העובר הבחין בין הטעמים ובחר לבלוע כמויות גדולות מהנוזל שהעדיף והסתייג מהנוזל שלא "ערב . "לחיכו בתקופה העוברית מכילה הלשון מספר רב מאד של זיזי טעם . עם הלידה קטן מספרם של זיזים אלה . האם מצטמצם גם חוש הטעם של התינוק מסיבה זו ? כאשר טיפטפו על לשונם של תינוקות מיד לאחר הלידה מים ומי גלוקוז ( סוכר ענבים , ( גילו התינוקות העדפה ( מצצו יותר ) לנוזל המתוק . אבחנה בטעמים נמצאה כבר בארוחה הראשונה לאחר הלידה . החוקרים הגישו לתינוקות מים וארבעה נוזלים ממותקים , כשכל סוג מוגש במספר דרגות מתיקות . כמות הנוזלים ששתו הת...
אל הספר