מול התינוק שזה עתה נולד —יצור מפליא בדיוק מבנהו האנושי — אנו עומדים בעצמת רגשות גבוהה ובפליאה ספוגה במספר רב של שאלות , סקרנות , תמיהה ; מבט לקו האופק של הזמן ואולי מעבר לו . התינוק כל כך אנושי , ועל כן בולטת העובדה שהוא נולד קטן ורך כל כך , פגיע וחסר אונים , עד כי נדמה שהוא חסר את כל הכישורים הדרושים לקיום האנושי . ייתכן כי הפרדוקס של הדמיון וחוסר הדמיון ; האנושי והשונה ממנו ; הוא שעודד צמיחתן של אגדות ואמונות סביב נושא זה , ואלה משפיעות במידה לא מבוטלת על יחסם של המבוגרים אל התינוקות ובעקבות זאת על התפתחותם . לאור המידע שהצטבר בשנים האחרונות בתשובה לשאלות הקשורות ביכולתו של התינוק מיד עם הלידה והתפתחותו המוקדמת , אנו מגלים מורכבות מדהימה של מערכת הכשרים שלו , המציירת אותו לפעול בהווה , ומהווה בסיס להתפתחותו בעתיד . הכרת כישורים אלה של הרך הנולד עשויה לכוון ולעודד את חוויות הלמידה המתווכת לה יזכה הילד ולייצר תבנית ראשונית יעילה ובטוחה להמשך הקשר בין ההורה לילדו .
אל הספר