תינוק בן שבוע אשר יועמד על משטח ישר כאשר הוא מוחזק בזרועותיו , יעשה תנועות הליכה ברגליו . ידוע כי רפלקס הליכה זה נעלם בהגיע הילד לגיל חודשיים לערך . בניסוי אשר בו תירגלו האמהות עם תינוקו תיהן הליכה ראשונית זו במשך כ 12 דקות ביום החל מגיל שבועיים עד גיל שמונה שבועות , שמרו התינוקות על תנועת ההליכה ( רפלקס ההליכה לא נעלם אצלם . ( כמו כן , התחילו ילדים אלה ללכת בערך חודשיים וחצי לפני הממוצע המצופה , כלומר בסביבות עשרה חודשים ( זלזו וחבריו , . ( 1972 זוהי דוגמא טובה לכך , כי עובדת היותה של תבנית התנהגות מסוימת אוניברסלית , אינה מוכיחה כי היא בלתי ניתנת לשינוי . כלומר , העובדה שהתנהגות זו הקשורה ברפלקס ההליכה נעלמת אצל תינוקות בעולם כולו בסביבות גיל חודשיים , אינה מעידה על כך , כי אותה התנהגות היא בלתי ניתנת להשפעה על ידי גורמים סביבתיים . דבר זה מחזק את ההשקפה בדבר גמישותו של האורגניזם האנושי ורגישותו להתערבות ולשינוי באמצעים חינוכיים . דוגמא נוספת לגמישותו של התינוק האנושי ניתנת להצגה על סמך סדרה של מחקרים אשר נערכו בנושא התיאום בין עין ויד אצל תינוקות . אצל מרבית התינוקות הנורמליים , נ...
אל הספר