בחלק הראשון של פרק זה התמקדנו בהעברה בתור פעולה במערכת העיבוד . העברה אינה בבחינת הכול או לא כלום , אלא יש רציפות במידת ההעברה הנעה על פני כמה ממדים . סקירת הספרות בתחום ההעברה מראה שנעשו ניסיונות שונים לארגן את תחומי ההעברה על בסיס היחסים בין משימת המקור למשימת היעד . יש שארגנו זאת לפי תוצאות ההעברה ( העברה חיובית לעומת העברה שלילית , ( או לפי היחס בין משימת המקור למשימת היעד , כמו יחס אנכי לעומת יחס אופקי , או משימה ספציפית לעומת משימה כללית בתוך תחום ( interdomain ) או בין תחומים . ( intradomain ) ולאחרונה נעשה ניסיון חשוב לבחון את תהליך ההעברה מתוך הבחנה בין העברה נמוכה להעברה גבוהה , ( Salomon & Perkins , 1989 ) בעלת תהליכים מטה קוגניטיביים . היקפה המצומצם של העברה חיובית רבים מאנשי החינוך סבורים שעיסוק במשימות מקור ( בבית הספר ) יוליך בעליל להעברה למשימות יעד שונות ( בחיי הילד מחוץ לבית הספר . ( סברה זו נשענת על הנחה סמויה בדבר הדמיון בין מוח האדם לשרירי הגוף . אימון שרירי המוח , כמו אימון שרירי הגוף , בלי קשר לדרך שבה חוזקו הללו , יוביל להעלאת כושרם של התלמידים להתמודד עם משימות...
אל הספר