עבירה היא כל מעשה או הימנעות ממעשה האסור על פי הדין , בין שחייבים עליו עונש ובין שאין חייבים עליו עונש . כל מי שעבר על מצוות עשה או מצוות לא תעשה או תקנת חכמים עבר עבירה . אבל הוא עבר עבירה רק אם עשה כן ברצון ולא באונס , כלומר שלא בכפייה ; ואם עבר עבירה ברצון , רק אם עשה כן במזיד או בקרוב למזיד או בשוגג אבל לא באונס ; ואונס זה אינו האונס שהוא כפייה , אלא אונס אחר שהוא עבירה בלא זדון או שגגה . וענייני הרצון והאונס ( כפייה , ( הזדון והשגגה והאונס ( שהוא ההיפך מזדון או שגגה ולא האונס שהוא ההיפך מהרצון , ( וההבדל בין שני מיני האונס הללו וביניהם לאונס והפשיעה בדיני הנזיקץ , שנתבארו בפרק הקודם , יתבארו בפרק זה בשלושת הסעיפים הראשונים . הכפייה , שהיא ההיפך מרצון , קרויה בלשון התלמוד , "אונס" אבל היא רק אחת המשמעויות שיש ללשק אונס בתלמוד . ומשמעותו של אונס זה היא התנהגות שהמתנהג בה לא היתה לו בחירה להתנהג בהתנהגות אחרת , והיפוכו הוא הרצון , שמשמעותו שהיתה למתנהג בחירה להתנהג גם בהתנהגות אחרת , כגון לעשות מעשה אחר ממה שעשה או לא לעשות מעשה כלל . ובכפייה זו יש שני מינים , ובכל אחד משני מינים אלה...
אל הספר