ב. רשותו של אדם

היסוד של כל דיני הזכויות בגוף הנכסים , שכל דיניהן נשענים עליו , הוא הרשות . אבל חשיבותו גדולה גם בעניינים אחרים . בדיני הראיות הכלל הוא : "המוציא מחברו עליו , "הראיה כלומר הנתבע המחזיק דבר ברשותו פטור מלהביא ראיות לזכותו וגורם לתובע להביא את הראיות לזכותו , כמו שיתבאר למטה בפרק האחרון . גט אשה עושה גירושין רק אם הגט נכנס לרשותה של האשה . ובדיני הקניין , זכייה מן ההפקר מיוסדת על עשיית מעשה , מעשה קניין , שמראה בגלוי שהנכס שהיה עד עכשיו הפקר הוא מעתה ברשותו של הזוכה . וכן אין הגנב והגזלן עוברים על עבירת גניבה וגזילה אלא אם כן הכניסו את הדבר הנגנב והנגזל לרשותם בלי הסכמתו של מי שהדבר היה ברשותו . לפיכך ראוי לבאר בפרטים מהי רשותו של אדם . רשות ובעלות הם שני מושגים שונים זה מזה , כמו שעולה מדיני השוכר והשואל , הגנב והגזלן . נכס הוא ברשותו של הגזלן או הגנב ואינו ברשות בעליו , אבל הוא של הבעלים ואינו של הגזלן או הגנב ( בבא קמא סח ע"ב . ( וכיוצא בזה הנכס הוא ברשות השוכר או השואל ואינו ברשות בעליו , אבל הוא של המשכיר או המשאיל ואינו של השוכר או השואל . לפי התלמוד , דבר הוא ברשותו של אדם אם אותו...  אל הספר