המשפט הוא מערכת כללים המסדרים את היחסים שבין אדם לחברו בחברה , והוא נתון בידי השליטים לכפותו על בני אדם , על ידי בתי המשפט והממונים על כך , ובכך להשליט בציבור שלום וסדר , שוויון וצדק . ובדרך כלל רק הממונים על שמירת השלום והסדר בקיאים בכללים אלה . המיוחד במשפט של התלמוד שהוא מלמד את האדם היחיד לנהוג בדרכי המשפט לטובתו שלו , כלומר לתיקון עצמו ולשלמות נפשו — כיצד עליו לנהוג כדרך שבוראו נתכוון שינהג ; ואין תכלית משפט זה תיקון החברה ושמירת שלום הציבור , כדי שהיחיד יוכל לחיות בחברה חיים קלים יותר , אף על פי שתכלית זו גם היא כלולה בהתנהגותו של האדם השלם , כדרך שאמרו האמוראים ( גיטין נט ע"ב : ( " כל התורה כולה נמי מפני דרכי . "שלום וכן אין המשפט בא לתועלת הציבור , החברה , האומה או הממלכה , ותכליותיהם . כגון , מצוות הצדקה אין תכליתה לעשות ציבור בלי עניים וצורכיהם , ציבור של בני אדם שווים החיים ביניהם בשלום , אלא תכליתה ללמד את היחיד כיצד ואימתי ליתן צדקה כדי לזכות לעצמו מעשה טוב , כעשיית שאר המצוות . שכן , אדם בן חורין צריך שיידע כיצד עליו לנהוג בחייו , בשוכבו ובקומו ובלכתו בדרך , בביתו ובשוק ,...
אל הספר