צפרה.

- בת רעואל ואשתו של משה ( שמי ב'כא . ( בשמי ד'יח נקרא חותן משה יתר , ובשמי יח , ב — יתרו . על הזהות רעואל יתר יתרו ע"ע יתרו . בסיפור על שובו של משה למצרים כתוב שלקח עמו את אשתו ( שמי ד'כ ) ואף הסיפור חתן דמים ( שמי ד'כד כו ) יש כו כדי ללמד שמשה לא נפרד מצפורה כשעה שיצא בשליחותו . ואילו בשמי יח'ב ה , מסופר שיתרו חותן משה הביא את צפורה ואת שני כניה אל משה , כשחנה אצל הר האלהים . משמע שלפני כן נמצאה אצל אביה . ועוד כתוב שם שהדבר קרה אחר שלוחיה של צפורה . יש הרואים במלים : אחר שלוחיה , הוספת עורך , שרצה לפשר בין המסורת , שמשה לא נפרד מאשתו מעולם , לבין מסורת אחרת , שהשאיר אותה אצל אביה כשיצא בשליחותו המסוכנת . מכל מקום אין לחפש כאן זכר למסורת שמשה גירש את צפורה , שהרי צפורה מכונה כאן אשת משה , ויתרו — חותנו , וכל ביקורו של יתרו מעיד על יחסים תקינים בינו לבין משה . בכמ' יב'א נאמר על משה שלקח אשה כושית , ולפי שלא נודע לנו שהיתה למשה אשה אחרת זולתי צפורה , נמצא שצפורה היא המכונה כאן בשם כושית , היינו המדיינית , שכן בחב' ג , ז בא השם כושן בתקבולת אל מדיי ין . בת"א ות"י בי נדרש השם כושית על צפ...  אל הספר
מוסד ביאליק