צפים, שלה צפים.
מתוך:
אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ו : עבד - צרתן
>
ו עבד-צרתן
>
אות צדי
- כשחנו בני ישראל בערבות מואב ( במי כב , א ) לקה בל ק מל ך מואב ( ע"ע ) את בלעם בן בעור ( ע"ע ) אל שדה צפים ראש הפסגה ( במי כג'יד , ( ומשם ראה בלעם את מחנה ישראל . מכתוב זה
אל הספר