ערב, ערב רב.

— הכתוב ( שמי יב'לח ) אומר כי גם ערב רב עלה עם בני ישראל ממצרים . כבמי יא'ד מכונה ציבור זה בשם אספסף . בשבעים , Eni ] xiKzoq ( noXvq ) בת"א ובת"י : נוכראין םגיאין' וכפשי : ערובא סגיאא . על פי הנוסח השומרוני ' שבו ערב רב בא כמלה אחת' העלה גייגר סברה שערברב שייכת לסוג המלים הכופלות את ע"ין הפעל ואת למ"ד הפעל שלהן' כגון : אספםף ( במי יא' ד ) ופקחקוח ( ישי סא'א . ( ברם' נראה יותר נוסח המסורה . שכן התיבה רב עומדת כאן בהקבלה לכבד' כמו במקומות אחרים ( נחי ג'ג וראה גם מל"א ג'ח ט' ששם מתחלפות המלים רב וכבד . ( כן מצינו במקרא את המלה ערב כשלעצמה במשמעות העשויה להלום יפה את הכתוב שלפנינו ( ראה להלן . ( מטעם זה אין צורך בתיקון המוצע על-ידי ארליך : בער רב = ) בהמות רבות ) במקום ערב רב . המלה ערב' עךב בשמי יב'לח ; ירי כה'כ ; נ'לז ; יחי ל'ה ; נחמי יג'ג ( במל"א י ' טו יש כנראה לקרוא עם דה"ב ט'יד ועם התרגומים עךב ) מבוארת על-ידי המתרגמים והפרשנים כתערובת של יסודות נכריים . משמעות זו ברורה ביותר בנחמי יג'ג' ששם נאמר כי אחר הקריאה בתורה על איסור החיתון בעמון ובמואב הבדילו בני ישראל כל ערב מישראל' היינו א...  אל הספר
מוסד ביאליק