עפל, העפל.

— כנראה , כינוי טכני לחלק מסוים של עיר . עופל היה קיים לפתות כשתי ערי בירה בארץ ישראל : ירושלים ( דה"ב כז'ג ; לג'יד ) ושומרון ( מל"ב ה'כד . ( לפי הכתוב המדבר בשומרון יוצא שאלישע ונערו גרו בעופל ; וכן ישבו בעופל שבירושלים הנתינים בימים שלאחר שיבת ציון ( נחמי ג'כו ואילך ; יא'כא ;( וע"ע נתינים . משני הכתובים האחרים המדברים בעופל ( ישי לב' יד ; מיי ד'ח ) מתברר בי היה זה חלק עיר מבוצר במיוחד' שכן הוא מקביל לבחן ( ע"ע ) או למגדל ( ע"ע . ( כן הוזכרה חמת העפל = חומת העופל' במצבת מישע ( שוי ( 22—21 בין מפעלי הבנייה של מישע מל ך מואב . מקורו של המונח בשורש עפל ( המצוי גם בערבית ובחבשית ' ( שמשמעו התנפח' התרומם' התנשא ; מכאן שהעופל היה החלק הנישא והגבוה ביותר בעיר' ומטבע הדברים שהיה זה מקום המצודה הפנימית' החקרא' מושב המלך ומרכז המינהל של הממלכה . אפשר שגם לכמה מן מנכבדי המדינה' שהמלך החשיב את קרבתם במיוחד' הוקצה שם מקום מגורים . כתובים רבים מעידים על מעמדו הרם של אלישע בעיני יורשיו של יהוא ; ולא ייפלא אפוא אם יהואחז או יואש הקצו לנביא דירה בעופל בימים שבהם שהה בשומרון . אם נכונה דעה זו' הרי שהעו...  אל הספר
מוסד ביאליק