עכסה.
מתוך:
אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ו : עבד - צרתן
>
ו עבד-צרתן
>
אות עין
- כת כלב ( דה"א ב'מט . ( שנתנה אביה לאישה לעתניאל בן קנז על שכבש את דביר ( יהו' טו' טז יז ; שופ' א'יב יג . ( השם עכסה נגזר מן עכס = צמיד שבקרסולי נשים ( יש' ג'טז'יח . ( מ'
אל הספר